הוא ירד במדרגות הספינה, הביט ימינה ושמאלה והחשש היה ניכר בעיניו. פטריק, ילד מבולבל בן עשר שגדל בכפר קטן באירלנד של המאה התשע עשרה, הסתכל על המתרחש מסביבו במבוכה. אחרי ההפלגה הארוכה, החוויה החזקה ביותר שפטריק זוכר היא המוני אנשים רצים מצד אל צד ומדברים בשפות שונות. בתוך בליל השפות זיהה פטריק הקטן את "הקבוצה שלו". הם עמדו שם, אוסף של מהגרים אירים שבראשם עמד מהגר אירי ותיק יותר. לצידם עמדה קבוצה של דוברי איטלקית, מאחוריהם דוברי הרוסית, מעט מרוחקים יותר היו הקבוצה הפולנית, האוקראינית וכן הלאה. דומה שהנמל ההומה בניו-יורק הפך למגרש מיסדרים גדול ועליו מרוכזות קבוצות שונות של מהגרים. "אז זוהי אמריקה, הארץ המובטחת", חשב לעצמו פטריק בפליאה...
לפני כמאה חמישים שנה התחיל תהליך מרתק שהשפיע באופן משמעותי מאוד על מה שמתרחש בעולם מאז ועד היום. מיליוני מהגרים - יהודים, אסייתים, אפריקאים ואירופאים, עזבו את ארצות מולדתם, והיגרו לאמריקה חסרי כל, כשבליבם תקווה לעתיד חדש וטוב יותר.
הם היו בני עמים שונים ופערי השפה, התרבות והדת גרמו לעימותים רבים. אולם, הצרכים הקיומיים הכריחו אותם להגיע להסדרים חברתיים וכלכליים ביניהם. עם הזמן הפכה מדינתם למעצמה העשירה והחזקה ביותר בעולם - ארצות הברית.
הגורם המאחדעשרת אלפים קילומטר מארצות הברית וכמעט אלף חמש מאות שנה לפני כן, סערו הרוחות ביבשת אירופה. לאחר מאבקים עזים נמחקה כליל האימפריה הרומית המפוארת, ששלטה על רוב אירופה דאז. סופו של התהליך הגיע עם השתלטותם של מספר שבטים על השטח המופקר. על האדמה שכבשו, הקימו אותם שבטים את מה שהפך ברבות הימים למדינות אירופה: גרמניה, אנגליה, צרפת, ספרד ומדינות נוספות. בכל אחת ממדינות אלה שימש המוצא המשותף של בני השבט כגורם מאחד וטבעי.
עם ישראל, בשונה מארצות הברית ואירופה, לא נוסד על בסיס של כדאיות כלכלית וגם לא על ידי אנשים שהתאחדו ביניהם על בסיס מוצא משותף. הסיפור של עמנו מסקרן ושונה מסיפורו של כל עם אחר.
השורש להתקבצותו של עם ישראל לאומה הוא רוחני. התהליך מתחיל עוד לפני חמשת אלפים שנה, אי שם באזור בבל העתיקה.
שיטתו של אברהםבזמנים הקדומים חיה האנושות כמו משפחה אחת גדולה, שבה כולם דאגו לכולם וקשרי אהבה טבעית ותמיכה הדדית שררו בין חבריה. ואכן, לאורך שנים רבות, החיים באזור בבל העתיקה התנהלו בצורה שלווה וללא הפרעות, עד שלפתע התרחש תהליך גורלי ששינה לחלוטין את פני הדברים.
בתוך זמן קצר, החל כל אחד מתושבי בבל להיות מרוכז בעצמו ולהתעלם מצרכי הזולת - בבבלים הקדמונים כמו הוזרק רצון אגואיסטי. בהמשך, הוביל תהליך גדילת האגו גם לתופעות קשות יותר כמו ניצול הזולת ושנאה.
אדם אחד בלבד, אברהם שמו, ראה את הבבלים מתרחקים זה מזה וסרב להשלים עם המצב. הוא החליט ללכת נגד הזרם ולחפש את הכוח שמניע את העולם.
אברהם גילה את הכוח העליון, כוח האהבה והנתינה. מתוך השגתו הרוחנית, הוא פיתח את השיטה להתגברות על האגו ולאהבת הזולת. אברהם ידע שאם הבבלים יחזיקו בקשרי אהבה ביניהם על פני האגו המתפתח, הם יזכו לקשר אמיתי ונצחי, ולכן הוא החל להפיץ את השיטה ברבים. הוא אסף סביבו קבוצת תלמידים ולימד אותם את הדרך לאהבת הזולת. ברבות השנים גדלה הקבוצה שקמה על בסיס אהבת הזולת והפכה לאומה שלמה המוכרת לנו כיום כעם ישראל.
כשהאגו התפרץלכל אורך ההיסטוריה היוותה אהבת הזולת את המפתח להצלחתו ולשגשוגו של עמנו. כל עוד הצלחנו להחזיק בחיבור ובאהבה בינינו, עמד עם ישראל במלוא תפארתו הרוחנית והגשמית. שיא הפריחה היה בימי ממלכת ישראל המאוחדת, שבה נבנה בית המקדש הראשון וכל שבטי ישראל חיו באהבת הזולת.
אולם, כאשר האגו התפרץ פעם נוספת, האחדות נקטעה והפירוד החל להתפשט בחלק מעם ישראל. אותו חלק החל להיות מרוכז בעצמו ואיבד את החיבור עם יתר העם. בסופו של דבר, הוביל הפילוג הרוחני לחורבן גשמי - הבית הראשון נחרב והעם התפזר לכל עבר. לאחר שהכיר בכך שהפילוג הוא שגרם לחורבן ולגלות, הצליח עם ישראל לחדש את אהבת הזולת. כתוצאה מכך שב עם ישראל לארץ והקים את בית המקדש השני.
אולם התגברות האגו לא עצרה באותה נקודה. האגו פרץ פעם נוספת והתבטא בשנאה ובפירוד עמוקים יותר, שהתפשטו כבר בקרב העם כולו. ההידרדרות הרוחנית הייתה כה עמוקה, עד שהובילה לחורבן בית המקדש השני. אפילו בין תלמידי קבוצת המקובלים של רבי עקיבא התהפך הכלל המפורסם "ואהבת לרעך כמוך" לשנאת חינם, דבר שהוביל לבסוף למותם של עשרים וארבעה אלף מהם במגיפה. עם ישראל איבד את אהבת הזולת, יצא לגלות רוחנית וגשמית בת אלפיים שנה ונכנס לתקופתו הקשה ביותר.
החלום עדיין רחוקלאמיתו של דבר, למרות שחזרנו לארץ, נמשכת הגלות הרוחנית גם בימינו. אמנם הצלחנו להקים מדינה לתפארת, אך המציאות סביבנו מגלה שחלומם של המקובלים על עם מאוחד עדיין רחוק מלהתגשם. גם אם בזמנים קשים וברגעי מכאוב אנו מתאחדים לרגע, כמו אחים לצרה, איננו יכולים להסתמך על לחץ שיבוא מבחוץ כגורם מאחד.
גם אידיאולוגיות שצצות מידי יום או אינטרסים לאומיים שממהרים להשתנות לא יוכלו לאחד בינינו. עלינו להבין שדרוש שינוי עמוק בקשר בינינו, שינוי שיכול לצמוח רק מבפנים!
השיטה להגעה אל הפסגהאז איך בכל זאת נצליח לחזור להיות עם מאוחד שביסודו אהבת הזולת, בדיוק כפי שהיינו בימים עברו?
בליבו של כל אחד מאיתנו פועמת נקודה מיוחדת שקוראת לנו לחזור ולממש את קיומנו כאומה של אהבה. הנקודה הזאת מתגלה בימינו כדאגה לעתיד העם ולאיחוד בינינו. אכן, האחדות ואהבת הזולת הן המפתח היחיד להצלתנו, אלא שהאמצעי להגיע לכך היא השיטה העתיקה שפיתח אברהם.
חכמת קבלה היא השיטה שבעזרתה נוכל להשיב את אהבת הזולת שעל בסיסה נולד עמנו ובזכותה התקיים לאורך הדורות. בימינו, מתגלה הקבלה ברבים והופכת לרלוונטית מאי פעם. הפצת המסר הקבלי בין שדרות העם, היא שתוכל להשיב את האהבה בינינו ולהעלות את כולנו אל פסגת האושר והשלמות הנכספים.
לקריאה נוספת:
חינוך על סדר היום
ראש השנה הרוחני
